דב"ע נב/56 - 05

תקציר

הערעור על זכאותו לגמלת סיעוד נבחן, תוך התמקדות בשאלה האם המשיב היה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת בפעולות יומיומיות כגון הליכה, רחצה, הלבשה, אכילה והיגיינה אישית. בית הדין האזורי לעבודה פסק תחילה לטובת המשיבה וקבע כי הקושי שלה לבצע פעולות יומיומיות מצדיק את זכאותה לגמלה. עם זאת, בערעור נטען כי לתנאי החיים שלה עם בנה ומשפחתה היה תפקיד משמעותי בקביעת רמת התלות שלה. בית המשפט ציין כי היא נזקקה אמנם לסיוע, אך יכולתה לבצע מטלות מסוימות, כמו תנועה עם הליכון או רחצה שטחית, מעידה על כך שלא הסתמכה באופן נרחב על אחרות כמפורט בחוק הביטוח הלאומי. עוד הדגיש הערעור את ההבחנות בין הכנת מזון, הנחשב נפרד ממעשה האכילה, וציין כי עזרת בני המשפחה הייתה טיפוסית ולא תלות יוצאת דופן. בסופו של דבר התקבל הערעור ונקבע כי המשיב לא עמד בתנאים המחמירים לקבלת הגמלה לפי סעיף 127 לחוק. עם זאת, צוין כי אם מצבה יחמיר, היא תוכל לפנות לבדיקה חוזרת.