ת"א 8541-06-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה כספית שהגישו שני תובעים, נגד שני נתבעים - אסרף וישראלי - בנוגע לסכום כסף שנוי במחלוקת. אסרף והתובעים הסכימו כי אסרף יעמיד לתובעים ערבות בנקאית בסך 500,000$, בתמורה לעמלה בסך 40,000$. כסף זה הופקד אצל ישראלי כנאמן, ויועבר לאסרף עם מתן הערבות הבנקאית. בהמשך טענו התובעים כי הערבות הבנקאית לא סופקה, ולכן ביקשו החזר של העמלה, בעוד ישראלי טען מנגד כי העביר את מלוא הפיקדון לאסארף. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם ישראלי פעל כנאמן כדין בעת שהעביר את כספי הפיקדון לאסארף. בשקלול זה, סקר השופט את הרקע העובדתי המורכב, שכלל ריבוי הליכים משפטיים הקשורים זה בזה. אלה כללו תביעה שהגיש ישראלי נגד אסרף בגין אי תשלום שכר טרחה, ושתי תביעות שהגיש אסרף, אחת נגד ישראלי ברחובות, שנדחתה בשל אי המצאת ערבות להוצאות, והשנייה נגד התובעים במקרה הנוכחי. השופטת התייחסה גם להסכם הפשרה שהושג בין התובעים לבין אסרף, שהביא לשחרורו של אסרף מההליך הנוכחי, ובחנה את התנהלות הצדדים לאורך התקופה הרלוונטית. בסופו של דבר, השופט מצא כי התובעים לא הצליחו להביא ראיות מספיקות לכך שישראלי לא פעל כדין כנאמן. השופט קיבל את גרסתו של ישראלי לאירועים, לפיה העביר את מלוא הפיקדון לאסרף ולכן דחה את התביעה נגדו. בנוסף, חויבו התובעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים, ביום 3.9.2023.