הפ"ב 25646-12-15

תקציר

עניינו של פסק הדין בשתי תביעות שהגיש נפתלי בולג בבקשה לבטל שני פסקי בוררות שניתנו לטובת אהרן פולמן. הרקע לסכסוך נוגע לנכס בבעלות חמיו של בולג, אלון מוסיוף, שנמצא בהליכי פשיטת רגל. פולמן רכש את המשכנתא על הנכס מהבנק הבינלאומי, והסכים שלא לפנות את מוסיוף במשך עשר שנים. לאחר תום תקופה זו מכר פולמן את הדירה לצדדים שלישיים, שביקשו את פינוי מוסיוף. בולג נכנס למצב בכך שנכנס לנעליהם של הקונים. זה הוביל להליכי הבוררות המדוברים, שבולג עצמו יזם. בפסק הבוררות הראשון נקבעו עקרונות, ובפסק השני נקבעו הוראות ספציפיות. בולג לא שיתף פעולה עם הליכי הבוררות ונעדר מהדיונים. הבוררים פסקו לטובת פולמן. בולג הגיש בקשה לביטול הפסקות בטענה כי לא ניתן להפנות את נושא הסכסוך לבוררות, כי פולמן פעל בהליכים מקבילים בבית המשפט, וכי הפרסים ניתנו מבלי שהציג את ראיותיו. בית המשפט מצא כי טענותיו של בולג חסרות שחר. ייזום הליכי הבוררות והתנהלותו לאורך כל הדרך הצביעו על אסטרטגיה לתמרן את ההליך כדי להיטיב עם מעמדו. פסקי הבוררות עסקו בעניינים כספיים חוזיים בין בולג לפולמן ויכלו להיות מוכרעים בבוררות. ההליכים המקבילים בבית המשפט לא פסלו את פסקי הבוררות, במיוחד כאשר הם היו נגד מי שלא היה צד לבוררות. יתר על כן, בולג קיבל הזדמנויות רבות להציג את טענותיו, אך בחר שלא לשתף פעולה. בית המשפט הדגיש כי בקשות לביטול פסקי בוררות מוגבלות לעילות המנויות בחוק, שלא התקיימו במקרה זה. לפיכך אושרו הפסקות ובולג חויב לשלם לפולמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל.