בש"פ 1488/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת חילוט. הבקשה נדחתה משום שלא עמדה בדרישות להתגברות על סמכות הערעור כמפורט בסעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. על פי פסק הדין, אין מדובר במקרה חריג המעורר שאלה משפטית כללית ועקרונית; תחת זאת, מדובר בעניין פרוצדורלי שאינו מצדיק חריגה ממסגרת הזמן שנקבעה להגשת ערעור. מאחר שהערעור הוגש מעבר למסגרת הזמן שנקבעה, והמבקש לא סיפק הצדקה משכנעת לשיהוי, הוא נדחה מטעמים פרוצדורליים. זאת ועוד, השופטת הסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי כי ראיותיו של המבקש לבעלות על הכספים אינן משכנעות. השופט הדגיש את חשיבות ההקפדה על לוחות הזמנים שנקבעו בחוק במקרים כאלה, שכן עיכובים עלולים לפגוע בחקירות ולהרתיע שיתוף פעולה עם הרשויות. מטעמים אלה, בין היתר, נדחתה בקשת רשות הערעור.