עש"א 22828-05-18

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך רישום מקרקעין, כאשר המערערת ביקשה לרשום חלקת קרקע על שמה בעקבות רכישה מכונס נכסים בהליכי הוצאה לפועל. אלא שרשם המקרקעין הפעיל שיקול דעת וסירב לרשום את הקרקע בשל ספקות לגבי טיב הזכויות בקרקע. החלטה זו אושרה על ידי סגן הממונה על המרשם. השאלה המרכזית הייתה האם רשם המקרקעין פעל כדין בבדיקת הזכויות טרם רישום הקרקעות, למרות שקיבל צו מכר מרשם ההוצאה לפועל. השופט הגיע למסקנה כי החלטת רשם המקרקעין הייתה חוקית משני טעמים. ראשית, לחברה החייבת לא היו זכויות קנייניות רשומות במקרקעין, ולכן המערערת לא יכלה לרכוש זכויות אלה. שנית, החוק החל, סעיף 34א לחוק המכר, אינו מגן על זכויות עודפות מעבר לאלה הנמכרות על ידי הרשות. בנוסף, השופט פירש את החוק כמשתמע ממנו כי תקנת השוק שהוא קובע חלה רק לאחר שהקרקע רשומה על שם הרוכש, דבר שלא קרה במקרה זה. השופט בחן גם את החלטות רשם המקרקעין וסגן הממונה לגופן ומצא אותן סבירות ומנומקות היטב, במיוחד נוכח הנסיבות המחשידות סביב הזכויות בקרקע. עם זאת, השופטת הכירה בעוול שנגרם למערערת בכך שהקרקע נותרה בלתי רשומה והציעה כי לאחר שנה מיום מתן פסק הדין יש לבחון מחדש את מצב הזכויות בקרקע. הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.