ע"א 40855-10-19

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער, אשר חלק על זכות המעבר של המשיבים בדרך העוברת בחלקת האדמה שלו. מקורו של הסכסוך נעוץ בשרטוט משנת 1982 הנחשב להסכם שיתוף במקרקעין, עליו חתמה המערערת. על פי התשריט, למשיבים הייתה זכות מעבר בכביש הנדון. המערערת טענה כי התסקית, שלא נרשמה כהסכם שיתוף, אינה חלה על המשיבים, שהפכו מאוחר יותר לבעלי חלקות. בית המשפט קבע, כי התשריט אמנם נעדר רישום, אך הוא עדיין מחייב את המשיבים, שהיו מודעים לתנאיו, לרבות זכות המעבר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מסמך מאוחר יותר משנת 2011 אינו מחליף את התשריט משנת 1982 ואינו שולל את זכות המעבר. זכות המעבר של המשיבים גם לא נפגעה ממעמדו של הכביש – בין אם היה חסום ובין אם היה פתוח – לאורך השנים. בית המשפט התייחס גם לטענת הבעלות הראשונית של המשיבים על הכביש, בהתחשב בכך שהיא נובעת מהסתמכותם על תשריט אחר שאישרה הוועדה לתכנון ובניה. ככלל, הסכימו השופטים עם החלטת בית משפט קמא ודחו את הערעור, תוך שהם מורים למערערת לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.