ע"ע 4893-10-12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור בעניין פיצויי פיטורים לעובדים שהעסקתם הופסקה כתוצאה מהפסד מעסיקם במכרז לפרויקט אבטחה משרדי. הערעור ביקש לערער על זכאותם של עובדים אלה לפיצויי פיטורים, אולם בית הדין קבע כי העובדים אכן זכאים לשכר זה. זאת, משום שהעובדים המשיכו לעבוד באותו מקום עבודה, גם לאחר שמעסיקם הפסיד במכרז והעסקתם הופסקה כתוצאה מכך. בית הדין הכיר בכך שה"מפעל" או מקום העבודה של העובד, במקרה זה, היה פרויקט האבטחה של השרים, ולכן העובדים נשארו באותו מקום עבודה לאחר החלפת נותני השירותים. השופטים דחו את שני חלקי הערעור, בקובעו כי בצדק נפסקו לעובדים פיצויי פיטורים על ידי בית הדין האזורי, וכן דחו את עתירת המערערת לניכוי דמי ההודעה המוקדמת, שכן העובדים לא נדרשו לתת הודעה מוקדמת בנסיבות אלה. ההחלטה התקבלה על סמך פסיקה קודמת והתכלית העומדת מאחורי פסקי הדין, המכירים בזכותם של העובדים לפיצויי פיטורים במקרים אלו. עוד הדגישו השופטים כי דפוסי ההעסקה הנוכחיים שונים מאוד מדפוסי ההעסקה המסורתיים, ולכן יש לבחון פסקי דין קודמים יחד עם תכלית החוק, שהיא להגן על זכויות העובדים. המערערת חויבה בהוצאות המשיבים, בסך של 12,000 ₪.