ע"א 509/00

תקציר

בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה מיום 22.12.99 בדבר מכירת נכס של חייב פושט רגל. הנכס הנדון, חלק מנכסיו של יצחק ביל"ו, היה אמור להימכר על ידי הנאמן, המשיב מס' 1, למשיב מס' 2, יעקב גור, בניגוד להסכם קודם למכירתו למבקשים תמורת 210,000$. תהליך המכירה כלל מספר סבבי הצעות, כאשר המבקשים הגישו תחילה את ההצעה הגבוהה ביותר. אולם, בטרם הספיק בית המשפט לאשר את המכירה, הגיש המשיב מס' 2 הצעה גבוהה יותר בסך 225,000$, ובאמצעות הצעות נוספות עלתה הצעתו ל-230,000$. ביום 22.12.99 קבע בית המשפט כי טובת הנושים צריכה להנחות את מכירת הנכסים בפשיטת רגל ואישר את הצעתה הגבוהה יותר של המשיבה מס' 2, אם כי עיכב את הביצוע במשך 30 יום. המבקשים, לאחר שהשקיעו רבות בפעולות הכנה הנוגעות לנכס, ערערו על החלטה זו, בטענה לנזק בלתי הפיך פוטנציאלי אם המכירה תעבור למשיבה מס' 2. בית המשפט נדרש לבחון האם ביצוע מיידי של פסק הדין יגרום למבקשים נזק בלתי הפיך, שלטענתם כלל השקעות כספיות ורווחים צפויים. עם זאת, השופט מצא כי המבקשים לא הוכיחו עילה מספקת לנזק בלתי הפיך או לטעויות בפסק הדין המצדיקות עיכוב ביצוע. הפסדים כספיים נחשבו ברי תיקון בהינתן ערעור מוצלח, והאפשרות לזכות בערעור נראתה קלושה. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע, ואילו בית המשפט הורה לזרז את הליך הערעור.