ערר 1179/19

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלושה ערעורים הנוגעים לבקשה לתוספת בנייה על מבנה הממוקם ברחוב דוידסון 19 בירושלים. הבקשה, שהוגשה על ידי משפחת פס, ביקשה היתר לבניית מעלית ובנייה נוספת על הגג. ועדת התכנון המקומית אישרה חלקית את הבקשה, אך על ההחלטה ערערו כמה משפחות שגרות בבניין. בינתיים ערערה גם משפחת פס, בטענה כי הוועדה הייתה צריכה לאשר את הקמת המעלית, הדרושה לבתם הנכה. ועדת הערר בחנה את ההשגות והעררים. באשר לבנייה על הגג, הוועדה לא מצאה עילה להתערב בהחלטת הוועדה המקומית, שכן היא הייתה נתונה לשיקול דעתה ולא גרמה נזק לדירות השכנות. יתר על כן, המטרד הזמני שנגרם כתוצאה מעבודות הבנייה לא היה סיבה מוצדקת לשלול את הוספת קונסטרוקציית הגג. באשר למעלית, ציינה ועדת הערר כי אמנם חסרה תמיכה קניינית, אך הנסיבות מצדיקות דיון תכנוני. הוועדה הדגישה את חשיבות המעליות לשיפור איכות חיי הדיירים, במיוחד במקרים של נגישות לאנשים עם מוגבלות. במקרה זה, בהינתן המבנה המורכב של המבנה, בעל ריבוי כניסות ואגפים, היעדר הסכמה קניינית לא צריך להכשיל את הדיון התכנוני. הוועדה מצאה גם את טענות המתנגדים בנוגע לרעש ולכלוך כבלתי משכנעות, מה גם שהמעלית תמוקם בחצר פנימית. עם זאת, הוועדה הכירה בזכותה של הוועדה המקומית לערוך ביקור באתר ולבחון את ההיבטים התכנוניים, לרבות מיקום המעלית, בטרם תקבל החלטה סופית. לפיכך, הדיון בבניית המעלית הוחזר לוועדה המקומית לביקור באתר ולהמשך דיונים תכנוניים, בהתחשב בהתנגדויות שהועלו. הוועדה המקומית התבקשה לקיים הליכים אלה בהקדם האפשרי, בשל צרכי הנגישות של בתה הנכה של משפחת פס.