אב"ע 66825-06-25
פסק-דין שלום תל אביב -יפו
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין אבע"י 66825-06-25 בר נוי נ' הנהלת ביהמ"ש ואח'** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בהחלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כב' השופט אבנר יפרח, למחוק על הסף הליך שהוגדר כאבעיה (תביעה בסדר דין מהיר) שהוגש על ידי מר שאולי בר נוי. בית המשפט דחה את הבקשה לצו חוסם אך הורה על מחיקת ההליך העיקרי, תוך חיוב המבקש בהוצאות. הניתוח יתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים העולים מפסק הדין. **1. אופי ההליך – "אבעיה" ככלי לערעור על החלטות קודמות** * **עיקרון יסוד:** בית המשפט מדגיש (סעיפים 11, 13, 14, 15, 16) כי הליך של "אבעיה" (תביעה בסדר דין מהיר) נועד לטיפול במקרים חריגים ומוגדרים, ואינו מהווה ערכאת ערעור או אמצעי לתקיפת החלטות שיפוטיות קודמות. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין חוזר ומבהיר את גבולות השימוש בהליך "אבעיה" באופן תקיף. בעוד שההליך נועד לפתרון מהיר של סכסוכים, הוא אינו פלטפורמה ל"רשימת תלונות" נגד מערכת המשפט או לניסיון חוזר ונשנה לבטל החלטות שכבר ניתנו. הדבר מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהמבקש, לטענת המדינה, ניסה כבר שבע פעמים לבטל החלטות שיפוטיות (סעיף 8). * **פסיקה רלוונטית:** סעיף 15 מצטט פסיקה מבית המשפט המחוזי (אבע"י 25156-01-25) המחדדת את השימוש המצומצם והחריג בהליך "אבעיה", ומבהירה כי גם אם הוגש תחת מעטה זה, הרי שמדובר למעשה בבקשה רגילה המחייבת באגרה. **2. אי בהירות כתב התביעה והסעדים** * **עיקרון יסוד:** בית המשפט מחויב לעקרון הבהירות והוודאות בהליכים משפטיים. תובענה חייבת לכלול סעדים ברורים, מפורטים וספציפיים, כולל סכומים כספיים מדויקים ואסמכתאות (סעיף 11). תפקיד בית המשפט אינו "לנחש" את כוונת התובע. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מדגיש את חשיבות הבהירות כתנאי מקדמי להמשך הליך. אי בהירות כה מהותית, עד כדי כך שהבנק (המבקש 3) טען כי "לשווא ניסה הבנק להבין איזה סעד מתבקש בהליך זה" (סעיף 3), מהווה עילה מספקת למחיקת התביעה. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח סעיף 2, שם המבקש עצמו מתקשה להסביר את הסעדים, ומציין כי חויב באגרות "שכן בקש 'סעד שלא "באה טוב" למכהנים אחדים במערכת המשפט'". * **עקרונות סדר דין:** ניהול הליך משפטי מחייב בהירות הן מצד התובע והן מצד הנתבעים, וכן את בית המשפט. כתב טענות שאינו ברור, אינו מאפשר לצדדים להתגונן כראוי ואינו מאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת. **3. שאלת האגרה והפטורים ממנה** * **עיקרון יסוד:** עקרון היסוד בתקנות בתי המשפט (אגרות) הוא כי כל הליך משפטי מחייב בתשלום אגרה, אלא אם כן קיימת הוראת חוק ספציפית לפטור (סעיף 19). זכות הגישה לערכאות, אף שהיא זכות יסוד, אינה בלתי מוגבלת, ותשלום אגרה הוא תנאי הכרחי למימושה בדרך כלל. * **הוראה רלוונטית:** המבקש ניסה להסתמך על תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הפוטרת מאגרת בקשות להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה, או לערעורים על החלטות כאמור. * **ההלכה שנפסקה:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי (סעיפים 18, 21) כי הוראת הפטור בתקנה 20(4) אינה רלוונטית להליך "אבעיה" שהוגדר באופן מלאכותי. התקנה נועדה לחול באופן מצומצם על בקשות פרטניות הנוגעות לאגרות עצמן, ובפרט להבטחת זכות הגישה לערכאות במקרים של ערעור על החלטות בנוגע ליכולת כלכלית לשלם אגרה (כפי שמודגם בפסק הדין ברע"א 3898/07, סעיף 20). * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מחדד את גבולות הפטורים מאגרה, ומונע ניצול לרעה של הוראות הנועדו להגן על זכות הגישה לערכאות, לצורך הגשת הליכים שאינם עומדים בדרישות הבסיסיות של סדר הדין. הדבר מהווה הגנה על המערכת המשפטית מפני עומס יתר והטרדה. **4. הבקשה לצו חוסם** * **עיקרון יסוד:** צו חוסם הוא סעד קיצוני וחמור, הנועד להתמודד עם מקרים של הגשת הליכים מרובים, סדרתיים וחסרי בסיס, במטרה למנוע הטרדה והפעלת עומס מיותר על בתי המשפט. * **הדגשת הזהירות הנדרשת:** בית המשפט מדגיש (סעיף 23) כי צו חוסם פוגע בזכות היסוד לגישה לערכאות, ולכן יש להשתמש בו במשנה זהירות ורק במקרים חריגים ביותר ("כלו כל הקיצין"). * **החלטה במקרה זה:** למרות הצורך במחיקת ההליך, הבקשה לצו חוסם נדחתה. הדבר נובע מכך שגם אם המבקש מגיש הליכים רבים, בית המשפט שוקל את הסעד הקיצוני באופן הדרגתי. מחיקת ההליך הנוכחי, תוך חיוב בהוצאות, נתפסת כצעד מספק בשלב זה, ולא נראה כי "כלו כל הקיצין" באופן המצדיק צו חוסם. **5. הוצאות המשפט** * **עיקרון יסוד:** נקודת המוצא בפסיקת הוצאות היא מתן הוצאות ריאליות לצד שזכה בדין, במטרה לפצותו על הוצאותיו ולהרתיע מפני הליכי סרק (סעיף 25). * **הדגשת מידתיות וסבירות:** לצד זאת, ההוצאות צריכות להיות סבירות, מידתיות והכרחיות, ובית המשפט מפעיל שיקול דעת אובייקטיבי (סעיף 26). * **החלטה במקרה זה:** לאור מחיקת ההליך "על הסף בראשית דרכו", בית המשפט פסק הוצאות מתונות (4,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים) (סעיף 27). הדבר משקף איזון בין הצורך להטיל הוצאות לבין מידתיות, בהתחשב בכך שההליך לא התקדם באופן מהותי. **סיכום ומסקנות** פסק הדין של בית משפט השלום בנושא אבע"י 66825-06-25 בר נוי נ' הנהלת ביהמ"ש ואח' מדגים מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: 1. **הבחנה בין הליכים:** מחדד את ההבחנה בין שימוש נכון בהליכים משפטיים (כמו "אבעיה") לבין ניצול לרעה שלהם לצורך ערעור על החלטות קודמות או הטרדה. 2. **חשיבות הבהירות:** מדגיש את החשיבות המכרעת של בהירות בכתבי טענות וסעדים כבסיס לכל הליך משפטי. 3. **גבולות הפטור מאגרה:** מבהיר כי פטורים מאגרה, כפי שנקבעו בחוק, נועדו למטרות ספציפיות (כמו הבטחת זכות הגישה לערכאות במקרים של חוסר יכולת כלכלית) ואינם ניתנים לשימוש כ"דלת אחורית" להגשת הליכים שאינם עומדים בתנאים הבסיסיים. 4. **זהירות בשימוש בסעדים קיצוניים:** מדגים את הגישה הזהירה והשקולה הנדרשת בהחלטה על צו חוסם, אף במקרים בהם מוגשים הליכים חוזרים ונשנים. פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות סדר הדין האזרחי, תוך איזון בין הצורך להבטיח גישה יעילה וצודקת לבית המשפט, לבין הצורך למנוע שימוש לרעה במערכת המשפט.
חקיקה מקושרת
אב"ע 66825-06-25 שאולי בר נוי נ. חטיבת השופטים והרשמים הנהלת בימ"ש, שלום (9.9.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.