ע"א 2629/15

תקציר

תיק הערעור נסב סביב עסקת מתנה והבנת השלכותיה על ידי המשיב. לאחר ששקלו בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ודנו בנסיבות המורכבות, החליטו השופטים לקבל את הערעור באופן חלקי. הם פסקו לטובת המערערת, והורו למשיבה לפצות אותם בסכום של 50,000 ₪, תוך ויתור על תשלום ההוצאות שקבע בית המשפט המחוזי. החלטה זו התקבלה, בהתחשב במסירות ובזהירות הבלתי מעורערת שגילתה המערערת למשיב לאורך תקופה ארוכה. השופטים הדגישו את מורכבות הערכת מצבו הקוגניטיבי של המשיב ואת מדיניות אי-ההתערבות כלפי ממצאים עובדתיים ומהימנים. הם הגיעו למסקנה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המשיב לא הבין עד תום את ההשלכות של חתימה על תצהיר המתנה צריכה לעמוד. יתר על כן, השופטים לא ראו צורך להתעמק בשאלת "האפוטרופוס בפועל". עם זאת, בהכירו בהשקעתה המשמעותית של המערערת בזמן, באנרגיה ובכספיה האישיים בטיפול במשיב, הם סברו כי יש מקום לפיצוי הולם, ומכאן פסק הדין בסך 50,000 ₪, המתייחס גם למשכנתא שלא שולמה על דירת המשיב. שני הסמנכ"לים א' רובינשטיין וי' עמית הצטרפו לפסק דינו של השופט נעם סולברג, שניתן ביום 4.12.2016.