בג"צ 2920/94

תקציר

בג"ץ פסק נגד העותרים שביקשו לעצור את סלילת כביש חוצה ישראל, הידוע גם ככביש 6, מבלי לבצע תסקיר השפעה מקיף על הסביבה (EIA). העותרים, המורכבים מארגוני סביבה ואישי ציבור, טענו כי הכביש יגרום לנזק סביבתי משמעותי, יפגע בחקלאות, ישבש קהילות חברתיות, יגביר את זיהום האוויר ותאונות הדרכים ויפגע בפיתוחים תחבורתיים חלופיים כמו מסילות ברזל. הם התעקשו שיש צורך ב-EIA מלא שיכסה את כל הכביש המהיר לפני שימשיכו בשלבי התכנון של הפרויקט. עם זאת, בית המשפט קבע כי החלטות תכנוניות הן בראש ובראשונה באחריותם של גופי תכנון ייעודיים, והוא יתערב רק במקרים של פעולות בלתי חוקיות, בלתי סבירות או פסולות. בית המשפט מצא כי כביש חוצה ישראל, שתוכנן בתוכנית המתאר הארצית תמ"א/3, אושר כבר בשנת 1976, עם עדכונים ותיקוף שבאו בעקבותיו, דבר המצביע על כך שמדובר בתוכנית חיה ומחייבת. בית המשפט הדגיש כי בעוד ששיקולים סביבתיים חיוניים בתכנון, הדרישה להערכה מקיפה של הכביש כולו אינה מחויבת בתקנות הנוכחיות. בדו"ח צוין כי הערכות לגבי חתכים קריטיים באזורים מיושבים כבר נדרשו על ידי גופי התכנון. בית המשפט הגיע למסקנה כי פיתוח הכביש עבר הליך הוגן וכי המשיבים, לרבות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פעלו במסגרת שיקול דעתם וסמכותם החוקית. לפיכך נדחתה העתירה, והותר לסלילת הכביש להמשיך בהערכות והתאמות שוטפות ככל שיידרש כדי לתת מענה לחששות סביבתיים.