פ"ה 46984-01-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך עבודה שבו היה מעורב עובד בכיר, מר חבר, שפוטר מתפקידו בארגון עובדים במגזר הציבורי. השאלה המרכזית היא האם לאיגוד הייתה סמכות לפטר את חבר, בהתחשב בכך שהחוזה שלו היה לתקופה בלתי מוגבלת והוא הורשע בעבירות פליליות הקשורות לתפקידו. פסק הדין מסכם את החוקים וההוראות הרלוונטיים המסדירים עבירות משמעת ופיטורים במגזר הציבורי, ובראשם דין המשמעת וחוזה העבודה של העובד. על פי חוק המשמעת, עבירות משמעת טעונות הכרעה של בית הדין למשמעת, שגם לו סמכות להשעות עובדים. פסק הדין מדגיש כי הסמכות לפטר את חבר נתונה לבית הדין למשמעת, וייתכן שהחלטת האיגוד לפטרו על בסיס הרשעתו בפלילים אינה תקפה. עם זאת, פירוק האיגוד לאחרונה והמעבר של העובדים למעמד של עובדי מדינה מכניס סיבוך. בשל הרשעתו, לא ניתן לקלוט את חבר כעובד מדינה, דבר המצדיק את סיום חוזהו. פסק הדין דוחה את בקשתו של חבר לסעד זמני, שביקש להמשיך את השעייתו בהטבות שכר, בנימוק של מאזן הנוחות והיעדר הצדקה להורות על צו מניעה זמני נגד הפיטורים. התיק המרכזי יידון כעת בפני הרכב שימנה הנשיא. פסק הדין מדגיש את אופיין התיאורטי של הקביעות, שכן הן מבוססות על טענות וראיות שהוצגו בבקשה לסעד זמני.