ע"פ 636/82

תקציר

הכרעת הדין נוגעת למספר אישומים נגד המערער הקשורים לסחר בסמים וקבלת רכוש גנוב. האישום הראשון של סחר בסם מסוכן, המבוסס על הסכמת המערער לספק לשוטר סמוי 5 גרם הרואין, מתבטל בשל ראיות מספיקות התומכות בממצאיו של בית משפט קמא. האישום השני, קבלת נכסים שהושגו באמצעות פשע, מורכב יותר. הודאתו של המערער בפני סוכן סמוי, בטענה להחזקת חפצי ערך גנובים, אינה עילה מספקת להרשעה. על פי תקדים משפטי, הודאה דורשת "משהו נוסף" כדי לתמוך באמינותה. במקרה דנן, הודאתו של המערער בבית המשפט כי אמר את הדברים לסוכן אינה מהווה ראיה עצמאית ולא ניתן לראותה ככזו. יתר על כן, היעדר הכחשה אינו שקול להודאה. מטרת דרישת ה"דבר מה נוסף" היא להבטיח שההודאה אינה בדיה. יש צורך בראיות חיצוניות כדי לאשר את אמיתות ההודאה, ובמקרה זה, אין כזו. התנהלותו של המערער, שכללה הצעה למכור את הפריטים הגנובים, אינה עולה כדי "דבר נוסף" אלא מסווגת כמבחן פנימי למשקלה של ההודאה. בנוסף, כלל "השטר ושובר השטר" עליו הפעיל בית משפט קמא אינו ישים כאן, שכן הוא מתייחס לתרחיש אחר בו הנאשם מודה בעובדות מפלילות אך מנסה להצדיקן בעובדות נוספות הנמצאות בלתי אמינות. ככלל, הערעור על ביטול ההרשעה בקבלת נכסים שהושגו בעוון מתקבל, והמערער זוכה מאשמה זו. באשר לגזר הדין, בית המשפט מורה על הגשת תסקיר מבחן לפני קבלת החלטה סופית בערעור המדינה על החמרת העונש. השופט בך מציע לדחות את ערעורו של המערער על חומרת העונש ומבקש דיון נוסף לאחר קבלת תסקיר המבחן לצורך הכרעה בערעור המדינה. השופט לוין ונתניהו מסכימים עם הצעתו של באך.