ע"פ 42925-01-12

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור למקרה של תרמית בניירות ערך הכוללת עסקאות עצמיות ועסקאות מתואמות שבוצעו על ידי שני מנהלי תיקים, שהיו מורשים לנהל כספי לקוחות. בית משפט קמא הרשיע את המערערים והטיל עליהם עונש של 20 חודשי מאסר בצירוף סנקציות נוספות. ערכאת הערעור, תוך שהיא מקבלת את הצורך בענישה משמעותית בעבירות כלכליות, בעיקר כאלה הקשורות לשוק ההון, מבקשת להתערב בחומרת העונש מטעמים של גורמים מקלים מסוימים. ראשית, העובדה שהמערערים לא הפיקו תועלת אישית ממעשיהם, יחד עם היעדר עבירות נוספות לפי חוק העונשין, נחשבת לנסיבה מקילה, אם כי בעלת השפעה מוגבלת. עוד מציין בית המשפט כי המערערים לא הפנימו את חוסר התקינות שבמעשיהם, אם כי הוא מכיר בכך שייתכן שבית משפט קמא היה נוקשה יתר על המידה בעניין זה. יתר על כן, עקרון אחידות הענישה מחייב את בית המשפט לשקול את העונש שנגזר על אורשלימי, נאשם שותף באותו כתב אישום שקיבל עונש מקל יותר של מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט מוצא כי פער ניכר בין עונשו של אורשלימי לבין עונשם של המערערים עלול לפגוע בתחושת הצדק. בנוסף, מבקש ערכאת הערעור למתן את העונש בשל נסיבותיהם האישיות של המערערים, מתוך הכרה בהשפעה השלילית של הפרשה על חייהם ועל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה. לאחר שקילת גורמים אלה, מגיע בית המשפט למסקנה כי עונש מופחת של 14 חודשי מאסר בפועל ראוי יותר, תוך שמירה על יתר רכיבי עונשו של בית משפט קמא, לרבות קנס בסך 45,000 ₪.