עפ"ג 22139-04-13

תקציר

מבקש וחברה שבשליטתו הורשעו בשנת 2013 במרמה במע"מ ובעבירות נוספות ונגזרו עליהם עונשים שונים, בהם קנס בסך 250 אלף שקל. בעקבות ערעור שונה הקנס כך שישולם ב-10 תשלומים חודשיים. לאחר שחרורו של המבקש מהכלא בשנת 2015, התיר בית המשפט בקשות מרובות לפרוס את יתרת התשלומים, תחילה ל-50 תשלומים ולאחר מכן ל-80 תשלומים של 3,000 ש"ח כל אחד. עם זאת, המבקש שילם תשלומים קטנים בלבד בגין הקנס וכעבור שלוש שנים הוצא נגדו צו מעצר בשל אי תשלום. הצו אמנם לא בוצע באופן מיידי, אך הוא הוצא מחדש בשנת 2020. לאחר מכן ביקש המבקש מבית המשפט לבטל את הצו, אך השופט סירב וציין כי הסמכות לבטל או לדחות את הקנס נתונה למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. השופט עודד את המבקש להפנות את בקשתו למרכז ועיכב את תחילת גזר הדין כדי לאפשר זאת. בהחלטה הודגש כי בעוד שלבית המשפט יש סמכות לדון בבקשה, יעיל וראוי יותר שהגוף המנהלי בעל הסמכות הרלוונטית יטפל בעניינים אלה. המבקש הונחה לפנות למרכז, וביצוע הצו נדחה לאפריל 2021.