ע"ב 10015/09
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
התובעת, שבעלה היה עובד עירייה הזכאי לקצבת פנסיה תקציבית, תבעה מהעירייה קצבת שאירים לאחר מות בעלה. היא ובעלה נפרדו זמן רב לפני מותו בשל התנהגותו האלימה, והיא לא התגוררה איתו ולא קיבלה ממנו תמיכה כלכלית במהלך הפרידה. העירייה דחתה את טענתה וטענה כי היא אינה זכאית לקצבה משום שהיא ובעלה נפרדו לצמיתות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעת וקיבל את טענתה כי נסיבות פרידתה מבעלה נבעו מאלימותו ומחשש לביטחונה. בית המשפט קבע כי נסיבות אלה אינן מהוות פירוד קבוע שיש בו כדי לשלול את זכותה לקצבת שארים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התובעת הייתה זכאית למזונות מבעלה אילו תבעה זאת, אך היא נמנעה מכך באופן סביר בשל חששה מפניו. לפיכך, בית המשפט הכיר בה כזכאית למזונות ולכן זכאית לקצבת שאירים. פסק הדין גם הורה לעירייה לשלם לתובעת את הקצבה רטרואקטיבית ופסק לה הוצאות. פסק דין זה נועד להגן על נשים הסובלות מאלימות בין בני זוג ולהבטיח שהן לא ייענשו פעמיים בשל אלימות של בני זוגן: פעם אחת במהלך מערכות היחסים שלהן ופעם נוספת לאחר מותם של בני זוגן.
ע"ב 10015/09 אלמונית נ' עיריית תל אביב יפו, עבודה אזורי (26.10.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.