ע"א 28384-09-13

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערער, שהגיש תלונת שווא על אונס נגד המשיב, מה שהוביל למעצרו לארבעה ימים. השופט גדעון גינת, שופט בכיר, קובע כי מעשיו של המערער מהווים לשון הרע וכי התנהלותו של המשיב הייתה אשמה תורמת, שכן הוא פעל באנוכיות ובאימפולסיביות בכך שפנה לבעלה ולאביה של המערערת בנוגע לרומן ביניהם. עם זאת, השופטת מתחשבת גם בנסיבות החריגות של המקרה, ומכירה בכך שתלונת השווא של המערערת נבעה מהלחץ והפחד שחוותה בעקבות פניות המשיב למשפחתה. הוא מציין כי אמנם אמת המשיב הייתה צריכה להיאמר, אך האופן והעיתוי שבהם היא נמסרה ולמי, היו שגויים. יתר על כן, השופטת מכירה בניסיונה של המערערת לתקן את הצהרתה הכוזבת, רואה בה מעשה מצפוני, וסבורה כי די במחיר הנפשי ששילמו שני הצדדים מבלי לפסוק פיצוי נוסף למשיב. במקום זאת, גינת מעודדת את שני הצדדים להשאיר את העבר מאחור ולהתקדם. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית משפט השלום מתבטל, ללא צו להוצאות בערעור. הביטחון בערעור יוחזר למערערים, והשופט אוסר על פרסום פרטיהם המזהים של בעלי הדין.