ע"ז 100760/09

תקציר

התובעת, מנקה שלטי חוצות, טענה כי הכירה את המנוחה משנת 2000 וביקרה אותה באופן קבוע. הוא הגיש בקשה לצו קיום צוואה מיום 9.1.2007, לפיו המנוחה הורישה לו את כל עזבונה. ארבעת אחייניה של המנוחה, הניצולים היחידים שלה, התנגדו לקיום הצוואה בטענה שמדובר בזיוף, ולחילופין חתם עליה המנוח תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנת. בית המשפט בחן שתי טענות עיקריות: האחת, האם המנוח היה כשיר להבחין בטיבה של הצוואה בעת החתימה; ושנית, האם חתימתה על הצוואה זויפה. באשר לטענה הראשונה, קבע בית המשפט כי הנתבעים הצליחו להוכיח את חוסר יכולתו של המנוח. מסמכים רפואיים, עדויות של מי שהכיר את המנוח וחוות דעת מומחה – כל אלה הצביעו על כך שהמנוח סבל מהידרדרות במצב קוגניטיבי ולא יכול היה להבין את מהות הצוואה. למרות שתעודה רפואית אישרה את כשירותו של המנוח חודשיים לפני חתימת הצוואה, בית המשפט מצא כי היא אינה סותרת את מסקנות המומחה, במיוחד לאור היקפה המצומצם של התעודה והנסיבות בהן התקבלה. אשר לטענת הזיוף, בית המשפט מצא את גרסאות התובע לגבי נסיבות הצוואה כסותרות ובלתי סבירות. יתר על כן, מומחה להשוואת כתבי יד סבר כי חתימת הצוואה זויפה, ונסיבות עריכתה תומכות במסקנה זו. גם יחסיו של התובע עם המנוח היו מוטלים בספק, וטענותיו בדבר קרבתם הופרכו על ידי עדים אחרים. לעומת זאת, המנוחה שמרה על קשר עם אחייניה, שהיו משפחתה היחידה, למרות סכסוכים משפטיים מתמשכים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים הוכיחו כי חתימתו של המנוח על הצוואה זויפה. בהתאם לכך, ההתנגדות לקיום הצוואה התקבלה, הבקשה לקיום צוואה נדחתה ובקשת האחיינים למתן צו ירושה התקבלה. בנוסף, חויב התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 120,000 ₪.