רע"א 3031/97

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין הסכם הפצה. המחלוקת המקורית התגלעה בין המבקשת מס' 1, אשר ניתנה לה הזכות הבלעדית להפיץ מותג סיגריות באזור מסוים, לבין המשיבה מס' 1, אשר שיווקה את המותג האמור. המשיבה ביטלה את ההסכם, מה שגרם למבקשים להגיש תביעה ולקבל צו מניעה זמני להותרת ההסכם על כנו. בית המשפט המחוזי בחיפה העביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים בשל סעיפי סמכות בהסכם. בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את צו המניעה הארעי, והוביל את המבקשים לבקש רשות ערעור על החלטה זו ולבקש עיכוב ביצוע. המבקשים טענו כי ההסכם כולל סעיפים מגבילים וכי המשיב הוא בעל מונופולין, אך בית המשפט המחוזי ביטל את צו המניעה בשל חוסר תום הלב של המבקשים והפגיעה הבלתי מידתית שתיגרם למשיב אם יינתן צו המניעה. בית המשפט קבע כי טענות המבקשים חסרות שחר וכי ניתן לפצות כספית את נזקם, בעוד שאילוץ המשיב לקיים מערכת יחסים חוזית יהיה בניגוד לרצונם ויפגע בחופש ההתקשרות שלהם. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי ומדגיש את חוסר תום הלב של המבקשים ואת הקשיים המהותיים בטיעוניהם המשפטיים. גם הוראת השעה שהוצאה בעבר מבוטלת, והמבקשים נדרשים לכסות את הוצאות המשיבים בגין בקשת עיכוב ההוצאה לפועל, בסך 5,000 ₪. סיכום מקיף זה לוכד את נקודות המפתח של פסק הדין הארוך, ומספק הבנה ברורה של התקדמות התיק, החלטות בתי המשפט והתוצאה הסופית.