סע"ש 31644-11-18

תקציר

התובע, מר ולדימיר סמיניץ, תבע מהנתבעים זכויות סוציאליות שונות הנובעות מהעסקתו וסיום העסקתו. הוא גם ביקש להרים את המסך ולהאשים את כל הנאשמים ביחד ולחוד. הנתבעים הם סופר טנל רכב ספא בע"מ (הנתבעת מס' 3), שבית המשפט הכיר בה כמעסיקה של התובעת, ורונן מלכה (הנתבע מס' 2), דירקטור בנתבעת מס' 3. בית הדין קבע כי תקופת ההעסקה הוארכה מיום 3.4.2014 ועד ליום 23.10.2016. בית המשפט דחה את טענת התובע להרמת מסך ההתאגדות, ולא מצא ראיות להונאה או שימוש לרעה באישיות התאגיד. בית המשפט הורה לנתבעת מס' 3 לשלם לתובע 2,170.79 ש"ח הפרשי שעות נוספות בגין תקופת העבודה הראשונה, 2,570.4 ש"ח דמי הבראה, 1,643.65 ש"ח הפרשי פדיון חופשה ו-2,034.90 ש"ח הפרשי הפרשות לפנסיה. בית המשפט אף הורה על שחרור מיידי של כספי הפנסיה של התובע. כן הונחה הנתבע מס' 3 לחשב ולשלם לתובעת שעות נוספות בגין תקופת ההעסקה השנייה על פי העקרונות שהותוו בפסק הדין, בתוך 30 יום. לתובע ניתנו 30 יום נוספים להגיב. רכיבי התביעה לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר והרמת מסך נדחו. החלטת בית המשפט בכל האלמנטים למעט שעות נוספות מהווה פסק דין סופי; ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום. רכיב תשלום השעות הנוספות הוא החלטה נפרדת, וערעור דורש אישור מבית הדין הארצי לעבודה.