ת"א 2733/04

תקציר

הסכסוך נסוב סביב פרויקט מחצבה ליד תרקומיא, שבו השקיע התובע, דוד אברהם, 560 אלף דולר. ההשקעה בוצעה באמצעות הסכם שנחתם עם הנתבעת, ח.מ.ש.ק. נכסים והשקעות בע"מ (המשקה), אשר הנתבעים קוקו עובדיה ואברהם מתן הם הבעלים והמנהלים שלה. ההסכם כלל סעיף ויתור הקובע כי אם עסקת המחצבה לא תצא אל הפועל, השקעתו של אברהם לא תוחזר. התובע דורש את החזר השקעתו, בטענה שחתם על ההסכם תחת לחץ ועובדה הרגיע אותו כי סעיף הוויתור חסר משמעות. עם זאת, הנתבעים טוענים כי הסעיף נכלל לאחר דיון וכי אברהם היה מודע לסיכונים הכרוכים בכך. עוד הם טוענים כי העסקה עם המחצבה לא יצאה אל הפועל, ולכן חל סעיף הוויתור. הנתבעים גם מכחישים כל אחריות אישית, והתביעה שכנגד שהגיש חמשק מבקשת להשיב לתובע את חלקו היחסי בהוצאות שהוצאו לקידום הפרויקט. בית המשפט פוסק לטובת הנתבעים, ודוחה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד. גרסת התובע לאירועים אינה משכנעת, וסעיף הוויתור תקף, שכן הוא נחתם באופן חופשי והתובע היה מודע להשלכותיו. זאת ועוד, העסקה עם המחצבה לא יצאה אל הפועל, וטענת התובע כי היא נעדרת ראיות. גם התביעה שכנגד נדחית מאחר שחמשק לא הגיע להסדר חשבונות עם חברת שפר & לוי בע"מ (שפר), חברה נפרדת ששילמה הוצאות בגין הפרויקט, ולכן חמשק אינו יכול לדרוש תשלום מהתובע. התוצאה היא שכל צד יישא בעלויות שלו.