ת"א 338/06

תקציר

התובע, אלון דוד אדוני, נהג אוטובוס מטעם אגד, הגיש תביעה נגד אגד ומדינת ישראל לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו בפיגוע בשנת 1996. לטענתו, כתוצאה מהתקיפה הוא פיתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ותבע פיצויים על הנזקים שנגרמו לו. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה בנימוק שהיא הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. האירוע התרחש באפריל 1996, כאשר האוטובוס בו נהג אדוני הותקף בבקבוקי תבערה וגרם לפציעתם של מספר נוסעים. אדוני טען כי החל לסבול מסיוטים ומבעיות נפשיות בסביבות שנת 2000, אך לא פנה לטיפול עד שנת 2002. התובע הגיש את התביעה בשנת 2006 וטען כי יש להאריך את תקופת ההתיישנות משום שהנזק הנפשי התגלה באיחור. עם זאת, בית המשפט מצא כי קיימים מסמכים רפואיים אותנטיים המעידים על כך שמאבקיו הנפשיים של התובע החלו מיד לאחר האירוע. מסמכים אלה, יחד עם עדותו של התובע, הצביעו על כך שהוא היה מודע לבעיות הנפשיות שלו זמן קצר לאחר התקיפה. לפיכך קבע בית המשפט כי חלה תקופת ההתיישנות הרגילה, ומאחר שהתביעה הוגשה כמעט עשר שנים לאחר האירוע, היא נדחתה מחמת התיישנות. כמו כן הורה השופט לתובע לשלם לכל נתבע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות.