רע"א 1645/03

תקציר

בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה דחה השופט א' רזי בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם של בית משפט השלום בעכו. עניינה של מבקשת שערערה על פסק דין שניתן נגדה בשנת 1990, בו חויבה לשלם סכום למשיב. לטענתה, מעולם לא קיבלה את כתב התביעה הראשוני וכי חתימתה על המסמכים הקשורים זויפה. עם זאת, בית משפט השלום מצא כי המבקשת זומנה כדין ולא הגנה על עצמה. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, וציין כי במהלך הליכי ההוצאה לפועל בשנת 2001 נמסר לה פסק הדין באופן אישי למרות סירובה לחתום על המסמכים. ניסיונו של המבקש לערער לאחר מכן נראה כמתעכב מדי, שכן הוא הגיע 14 חודשים לאחר הגשת מסמכי ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קבע כי אין בסיס משפטי או עניין ציבורי משמעותי המצדיק חקירה שיפוטית נוספת, והדגיש כי הימנעותה של המבקשת מלפעול במהירות או לספק ראיות מהימנות מערערת את טענותיה. יתר על כן, הקושי שעמד בפני הבנק להמציא תעודות מסירה לאחר זמן כה רב לא נחשב כנימוק תקף להיעתר לערעור. משכך, השופט רזי לא מצא הצדקה לבחון מחדש את התיק, והדגיש כי התנהגותו של המבקש ותגובתו המאוחרת מעידים על חוסר תום לב. לפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.