ע"ע 40496-05-10

תקציר

מדובר באישה, המכונה פלונית, שהגישה תלונה על הטרדה מינית נגד מעסיקה לשעבר, אלמוני. בית הדין האזורי פסק לטובתה של פלונית וקבע כי המעסיק ביצע בה הטרדה מינית. המעסיקה ערערה על ההחלטה בטענה כי היחסים ביניהם היו בהסכמה, ואילו פלונית ערערה על הפיצויים שנפסקו על ידי בית הדין האזורי וסברה כי הם אינם מספקים. בית המשפט העליון דחה את ערעור המעסיק, ואישר את קביעת בית הדין האזורי בדבר הטרדה מינית. השופטים קיבלו את קביעתו של בית הדין המחוזי כי המעסיק ניצל לרעה את מרותו כלפי פלונית וקיים עמה מגעים מיניים בניגוד לרצונה. כמו כן, בית המשפט העליון הגדיל את הפיצוי שנפסק לפלונית . הם קיבלו את ערעורה באופן חלקי, והעלו את סכום הפיצוי בגין כאב וסבל ל-100,000 שקל, ופסקו לה 145,975 שקל בגין אובדן כושר השתכרות עתידי ו-56,250 שקל בגין אובדן כושר השתכרות בעבר, בנוסף להוצאות משפט. השופטים מתחו ביקורת על התנהלות בית המשפט המחוזי בהליך הנזיקי, וציינו כי חסרים נתונים חיוניים להערכת נזקים. עם זאת, נוכח חומרת ההטרדה המינית וחוסר שיתוף הפעולה מצד המעסיק, פסקו לטובתה של פלונית ופסקו לה פיצויים בסך כולל של 302,225 שקל, בצירוף ריבית והוצאות משפט.