ע"א 1843/00

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות בעניין בקשת המערער למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי אין לו חוב ארנונה למשיב. המערערת חכרה נכס מאוגוסט 1987 עד מאי 1989 ולא שילמה מיסים בתקופה זו. המשיב שלח למערערת מכתבים בעניין חוב המס בחודשים מאי 1989 ודצמבר 1999, ופתח בהליכי גבייה מנהליים. המערער טען כי לא קיבל הודעות מס, כי שטח הנכס וסיווגו אינם נכונים, וכי החוב חסוי על פי חוק. בית משפט קמא דחה את טענותיו, והוביל לערעור זה. ערכאת הערעור, בהסכמתה עם חקירתה היסודית של הערכאה הנמוכה יותר, מדגישה את בעיות המהימנות בעדויות המערער ואת אופיין הציבורי של סמכויות גביית המס של המשיב. היא דוחה את טענות המערערת בדבר התיישנות, משלוח הודעות ונטל ההוכחה. זאת ועוד, היא מחזקת את ממצאיו של בית משפט קמא בעניין שטח הנכס וחבות המערערת, תוך הדגשה כי הארנונה היא באחריות המחזיק בנכס. שיקולים מן היושר שוקלים אף הם כנגד המערער, נוכח ניסיונותיו לכאורה להתחמק מתשלום מס. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין.