ת"א 5157-12-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת התובע להציג ראיות הסותרות את קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר דרגת הנכות שלו כתוצאה מתאונת דרכים. על פי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, ניתן להגיש ראיות כאלה רק במקרים חריגים, בהצגת נימוקים משפטיים או עובדתיים. התובע לא הביא טיעונים ממשיים לטענתו כי יש לראות בשתי תאונות נפרדות כתאונה אחת, המתרחשות בזמנים ובמקומות שונים, עם מנגנוני פגיעה שונים. העובדה שוועדות המל"ל בדקו את התובע פעמיים, בגין כל תאונה, באותה ישיבה, אינה מהווה פגם בעבודתן, מה גם שהתובע עצמו ביקש את האיחוד. גם מסקנות הוועדות נמצאו מבוססות, סבירות ומבוססות על מסמכים רפואיים. זאת ועוד, טענת התובעת כי הוועדות התקשו להבחין בין תוצאות שתי התאונות לא התקבלה, שכן הקרע בשריר הזרוע אובחן בבירור לאחר התאונה הראשונה. מאחר שהתאונה השנייה לא הייתה תאונת דרכים, וקביעת הנכות לא הייתה על פי דין, גם טענת התובע בדבר נכות קבועה שנותרה מהתאונה השנייה נכשלה. מאחר שהתובע לא הוכיח נסיבות חריגות, הבקשה נדחתה, והבקשה להצגת ראיות סותרות נדחתה. ההחלטה כוללת מועד אחרון ליום 1.7.2024 בו יוכל התובע להודיע אם ניתן להגיש חישובי נזקים, ושאלת עלויות הבקשה תידון בהמשך.