ת"א 47547-10-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לתביעה לפיצויי הפקעה בגין שלוש חלקות קרקע בכרמיאל, שבבעלות התובעים. המחלוקת נסובה סביב מסלולי הפיצוי המתאימים ושיעור דמי החכירה האבודים. תחילה מסכם בית המשפט את הדין החל ואת העקרונות המסדירים פיצויי הפקעה, שמטרתם להשיב את המצב לקדמותו. לאחר מכן הוא דן בתפקידו של מומחה בית המשפט ובשיטת השומה בהליכי הפקעה. בית המשפט מקבל את חוות דעתו של המומחה על עסקאות ההשוואה ואת קביעותיו לגבי שווי החלקות, הן בשטחן החקלאי והן בדונם המגורים, כמפורט בדו"ח שלו. באשר לשיעור דמי החכירה האבודים, שהוא נקודת המחלוקת העיקרית, מוצא בית המשפט כי קביעת המומחה המבוססת על שיעור תשואה כספי אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם חוות הדעת של שמאי הצדדים. במקום זאת, בית המשפט קובע לאורך השנים שיעור אחיד של 5% הן לשטח החקלאי והן לדונם המגורים, בהתבסס על התעריף שגובה רשות מקרקעי ישראל, החוכרת הגדולה במדינה. שיעור זה מעמיד את הצד המופקע בצורה הטובה ביותר במצב בו היה מצוי אלמלא ההפקעה. התובעים זכאים לפיצוי בגין אובדן דמי חכירה עד אפריל 2019, המחושב על פי חוות דעת המומחה ושיעור של 5%. סכום זה, בניכוי כל פיצוי קודם שהתקבל, ישולם תוך 30 יום. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נפסקו גם לתובעים. פסק הדין ייערך על ידי באי כוח הצדדים בתוך 21 יום.