בד"מ 13/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של דיון משמעתי בתלונה שהוגשה נגד עורך דין, אשר ייקרא המשיב. התלונה, שהוגשה על ידי לקוחו של המשיב, האשימה את המשיב בכך שלא יצר קשר עם הלקוח בנוגע לתיק בו טיפל המשיב עבור בנו הקטין של הלקוח. בתלונה נטען כי המשיב לא נפגש עם הלקוח ולא עדכן על התקדמות התיק, למרות פניותיו החוזרות ונשנות של הלקוח. המשיב הואשם גם בכך שלא מסר מידע על השקעת כספי הפיצויים כפי שהורה בית המשפט. בית הדין המשמעתי מצא את המשיב אשם ברוב סעיפי האישום והרשיע אותו. על המשיב נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. הן המערער (הצד שהגיש את התלונה) והן המשיב ערערו על גזר הדין. המערער ביקש עונש חמור יותר למשיב, ואילו המשיב ביקש עונש קל יותר. פסק דינו של בית הדין לערעורים הכיר בכך שהמשיב אכן לא הצליח לתקשר בצורה יעילה עם מרשו ולא השיב לבקשות חוזרות ונשנות של הלקוח לקבלת עדכונים ומידע. מחדלים אלה נחשבו לעבירות משמעת. עם זאת, בית המשפט בחר שלא לדון בטענות נוספות שלא נכללו בתלונה הראשונית, שכן לא ניתנה למשיב הודעה מתאימה והזדמנות להתגונן מפני אישומים חדשים אלה, המהווים תנאי מוקדם להרשעת המשיב באישומים שלא הוזכרו בתלונה. ערכאת הערעור החליטה כי העונש ההולם על עבירות המשיב הוא השעיה בפועל של שלושה חודשים מעיסוק בעריכת דין, החל מיום 1.9.2013, ולאחריה השעיה על תנאי של שלושה חודשים, קנס בסך 4,000 ₪ ודרישה לשלם הוצאות בסך 3,000 ₪ למתלונן. עוד המליץ פסק הדין כי ועדת האתיקה של המשיב תבחן את התנהלות המשיב ותיתן את חוות דעתה, במיוחד בכל הנוגע למצב המדאיג של הניהול והתקשורת במשרד עורכי הדין של המשיב. החלטת בית הדין לערעורים קיבלה את ערעורו של המערער והטילה על המשיב את העונשים האמורים, בנוסף לכל עונש אחר הנובע מתיקי משמעת אחרים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי מזכירות בית המשפט. פרסומו הותנה בהוראות חוק.