ע"פ 8397/22

תקציר

הערעור בתיק זה נדחה לאחר שיקול דעת מעמיק. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור, והדגיש כי הטענות בדבר אשמתו של המערער הפכו ללא רלוונטיות בעקבות הסדר טיעון. טענות המערערת, שהועלו רק במהלך הערעור והתבססו על אירועים קודמים, כגון לחץ לכאורה להגיע להסדר טיעון, לא נענו בשל היעדר הצדקה להגשתן המאוחרת וחוסר יכולתו של המשיב להגיב. יש לציין כי הטענות כי המערער שיקר או זייף מסמכים רפואיים הוכרו כמשמעותיות אך לא די בהן כדי להצדיק פסילת התובע מההליך. בית המשפט הדגיש כי התנהלות פרוצדורלית וביקורת אינן מהוות באופן אוטומטי עילה לפסילה, אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים. חרף ביקורת חריפה מצד המשיב על טיפולו של המערער בנושא הבדיקה הרפואית, הגיע למסקנה כי אין בכך כדי להעיד על הטיה מוכוונת. יתר על כן, הסדר הטיעון הפך את הטענות בדבר דעות קדומות בדבר אשמה, וגם ללא הסכם, אין בהן כדי לבסס עילה לפסילה. המקרים הקודמים שהוזכרו על ידי המערער לא תמכו בטענותיו, שכן הנסיבות היו שונות באופן מהותי, והתמקדו בהתנהלות פרוצדורלית שאינה קשורה זה לזה ולא בסוגיות מהותיות של ההליך. בסופו של דבר, מטעמים אלה, הערעור נדחה.