על"ע 6251/06

תקציר

בפסק דין מאוחד שדן בשלושה ערעורים הנוגעים להליכים משמעתיים נגד עו"ד שרה דוידוביץ', דן בית המשפט העליון בעבירות המצטברות שביצעה בעת שעסקה בעריכת דין. ההרשעה הראשונית הייתה כרוכה ברשלנות, שכן היא לא ייצגה לקוח באופן משביע רצון, וכתוצאה מכך נדחתה תביעתו. למרות שהעונש היה מינורי, אלא רק נזיפה והחזר, אישר בית הדין המשמעתי הארצי פסק דין זה בערעור. בהרשעה השנייה הורשע דוידוביץ' בהתנהגות שאינה הולמת עורך דין בגין הנפקת שיקים ללא כיסוי במהלך עסקה פרטית. למרות שהכיר בכתם המוסרי על מעמדה המקצועי, בית המשפט הטיל עליה השעיה על תנאי, והעדיף את מצוקתה הכלכלית כגורם מקל. גם הפעם אישר בית הדין המשמעתי הארצי החלטה זו בערעור. הערעור השלישי הדגיש את אי תשלום הפיצויים למתלוננת כפי שנדרש בתיק קודם, מה שהוביל להרשעתה בפגיעה בכבוד המקצוע. בית המשפט, שנידון בתחילה להשעיה בפועל קצרה, ציין התנהגות לא נורמטיבית חוזרת ונשנית, והתכונן לאכוף עונש מאסר על תנאי קודם לכן בשל הפרות חוזרות ונשנות שלה. משקלן המצטבר של עבירותיה דרש בחינה מוגברת; לפיכך, בית המשפט הטיל עליה עונש מאסר על תנאי מחמיר יותר, שהאריך אותו ל-15 חודשים, אך נמנע מלהאריך את השעייתה בפועל. יש לציין כי פסק הדין הדגיש את חשיבותן של סנקציות חמורות לשמירה על אמון הציבור וטוהר המידות של המקצוע. בעוד שמצוקותיו האישיות של המשיב הוכרו, ההתנהגות הפסולה החוזרת ונשנית חייבה הרתעה משמעותית יותר. פסק הדין משקף איזון בין נסיבות מקלות פרטניות לבין שמירה על שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין.