בש"פ 5068/02

תקציר

בפסק דין זה הוגשו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שני משיבים, תושב ג'נין (המשיב מס' 1) וחברתו לשעבר (המשיבה מס' 2) באשמת ביטחון חמורה. המשיב מס' 1 הואשם, בין היתר, ברצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח, גרימת חבלה בכוונה ונשיאת נשק שלא כדין. המשיב מס' 2 הואשם בסיוע לעבירות אלה. כתב האישום פירט את מעשיו של המשיב מס' 1 בהנחת מטעני חבלה ואת יריותו למוות בנוסע במחסום כאשר התבקש למסור את תעודת הזהות שלו. המשיב מס' 2 היה מודע למעשיו ולא דיווח עליהם, אלא איפשר את מעשיו הפליליים. בשל חומרת העבירות והסכנה הנשקפת מהמשיבים, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם לאורך כל המשפט. גזר הדין התעכב, מה שהוביל למספר הארכות מעצר, כאשר ההארכה האחרונה היא נושא פסק דין זה. בית המשפט דחה את טענות בא-כוח המשיבים לשחרורם, תוך שהוא מדגיש את חומרת העבירות, את סכנת הבריחה ואת הסכנה המיידית לציבור. השופט הדגיש את כוונת המחוקק לשחרור עצורים לאחר תשעה חודשי מעצר ללא הכרעת דין, אך חריגותן של נסיבות אלה מצדיקה את המשך המעצר. צו המעצר הוארך בתשעים יום נוספים או עד למתן גזר הדין, המוקדם מביניהם. החלטה זו התקבלה כדי להבטיח את שלום הציבור ולתעדף את חומרת הסכנה על פני לוחות זמנים פרוצדורליים.