ת"א 48145/03

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה אזרחית שהגיש בנק נגד נתבע בגין שיק חוזר והכחשת עסקה שלאחר מכן לחשבונו של הנתבע. החוב נובע מצ'ק שהופקד בחשבון, אשר נמשך על ידי הנתבע לפני שהוחזר על ידי הבנק הממשיך עקב גניבה ולא הגיע למוטב. השאלה המרכזית היא האם לבנק הייתה זכות לחייב בחזרה את חשבונו של הנתבע לאחר שחלפו שלושה ימי עסקים ממועד זיכוי החשבון. בית המשפט פסק לטובת הנתבע ודחה את תביעת הבנק. על פי הוראות הבנקאות (שירות לקוחות), הבנק לא היה רשאי לחייב באופן חד צדדי את חשבונו של הנתבע לאחר שחלפו שלושת ימי העסקים, שכן האשראי הפך לסופי. הבנק לא סיפק כל ראיה שתתמוך בטענותיו לקנוניה, הונאה או צ'ק גנוב. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי על הבנק, כנאמן של הלקוח והציבור, לפעול בהתאם להנחיות הנגיד בנוגע לחשבונות הלקוחות. ההוראות קובעות כי הסעד של הבנק לאחר חלוף המועד האחרון הוא להגיע להסכם עם הלקוח או לנקוט בהליכים משפטיים. התובעת בחרה שלא לתקן את תביעתה כך שתכלול עילות נוספות והסתמכה אך ורק על יתרת החוב בחשבון הנתבעת. לפיכך, התביעה בגין הכחשת העסקה הייתה בלתי חוקית, והנתבע זכאי לשכ"ט עו"ד והוצאות משפט. החלטה זו מדגישה את הצורך של הבנקים לפעול על פי נהלים ספציפיים ואינם יכולים לבצע שינויים חד צדדיים בחשבונות הלקוחות ללא הצדקה.