רע"א 2409/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור של אם שבנה בן השלוש הוצא ממשמורתה בצו בית משפט. הילד נמצא משוטט ללא השגחה ובמצב של הזנחה, ורשויות הרווחה הפעילו סמכויות חירום לפי סעיפים 11 ו-12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) כדי להעבירו למשמורת מגן. בתי המשפט פסקו לטובת בקשת פקיד הסעד, בנימוק של מצבו של הילד וחשש ליכולתה של האם לטפל בו כראוי. על פי פסק הדין, הוצאתו של הילד מהבית הייתה הכרחית לצורך אבחון והבטחת שלומו, וצו החירום של הקצין נמצא כחוקי, למרות כמה ליקויים טכניים קלים. האם טענה כי ניתן לנקוט בצעדים חמורים פחות, אך בתי המשפט אישרו את ההחלטה והדגישו את חומרת המצב ואת הצורך בפעולה מיידית להגנה על הילד. השופט הדגיש את חשיבות הממדים האנושיים של התיק, אך בסופו של דבר לא ראה סיבה להיעתר לבקשת הערעור, אלא הדגיש את נכונות החלטות הערכאות הנמוכות ואת שיקול הדעת הרחב המוקנה לפקיד הסעד על פי החוקים הרלוונטיים. השופט הביע תקווה כי הצעדים שננקטו ישפרו בסופו של דבר את מצבה של המשפחה וייתרו את המשך ההליכים.