ב"ל 42126-04-19

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם התובע, שעבד בחברת רפאל מערכות מתקדמות בע"מ כמהנדס אבטחת איכות ומנהל פרויקטים, סובל ממחלת מקצוע שנגרמה כתוצאה מתנאי עבודתו. התובע טען כי הוא סובל מכאבים, הגבלה בתנועה, ירידה בתחושה וחולשה בידיו ובאצבעותיו עקב עבודתו. המוסד לביטוח לאומי, המיוצג על ידי הנתבעת, חלק על טענה זו. השאלה העיקרית הייתה האם קיימות ראיות מספיקות להכרה במחלתו של התובע כמחלת מקצוע או לחילופין האם קיימות ראיות לתנועות חוזרות העלולות לגרום למיקרוטראומה, כהגדרתה בפסיקה. החוק מגדיר מחלות מקצוע כאלו המפורטות בתקנות, הכוללות דלקת בגידים ושיתוק עצבים היקפיים הנגרמים כתוצאה מלחץ ממושך הנובע מסוגי עבודה ספציפיים. מהמסמכים הרפואיים של התובע עולה כי הוא סובל מתסמונת התעלה הקרפלית, אשר עלולה להיכנס תחת ההגדרה של מחלת מקצוע אם יוכח כי תנאי העבודה תואמים את הדרישות. בית המשפט בחן את אופי עבודתה של התובעת, ובחן האם היא כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות. התובע העיד באופן עקבי כי ביצע עבודות מחשב במשך למעלה מ-50% משעות עבודתו, לרבות הקלדה ושימוש בעכבר מחשב, אותן ביצע במשך שנים רבות. הדבר נתמך בתצהירו ובהצהרותיו לנתבע. בית המשפט מצא את גרסתו של התובע לאירועים אמינה, וציין כי עבודתו כללה הקלדה רציפה ושימוש במחשב, שהיוו תנועות מונוטוניות של האצבעות וכפות הידיים. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות להוכיח כי עבודתו של התובע כללה תנועות חוזרות ונשנות של המרפקים, כנדרש עבור מיקרוטראומה הקשורה למרפקים. התובע יצטרך לספק ראיות נוספות לטענה חלופית זו. בהתבסס על הראיות שהוצגו, הגיע בית הדין למסקנה כי קיימת תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלת העבודה הנטענת של התובע לבין תנאי עבודתו. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי היו תנועות חוזרות ונשנות של האצבעות וכפות הידיים אך לא של המרפקים. בעקבות זאת, החליט בית המשפט להמשיך בהערכה רפואית לידיים בלבד, ואילו התביעה בגין ליקוי במרפק נדחתה. ההחלטה גם התוותה את התשתית העובדתית להערכת המומחה, לרבות פרטי עבודתו של התובע, הסימפטומים הנטענים ואופי התנועות שבוצעו.