ה"פ 8946-01-12

תקציר

ילדיה של חברת קיבוץ שנפטרה, שבע בהרב, הגישו בקשה לסעד זמני שימנע מהקיבוץ להשתלט על דירת אמם לאחר מותה. המבקשים, הרשומים כיורשים בצוואת אמם, ביקשו לשמור על זכויותיהם בדירה במסגרת הליכי הקצאת הדירה בקיבוץ. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם. נמצא כי למבקשים לא היו זכויות קנייניות בדירה, והחלטות הקיבוץ בעניין הקצאת הדירה לא העניקו לחברים זכויות חזקה בלעדיות. כמו כן, המבקשים, שאינם חברי קיבוץ, אינם יכולים לתבוע חזקה על בסיס הנוהג המקובל, שכן עבודות שיפוץ והרחבה בוצעו מתוך הבנה כי הקיבוץ הוא הבעלים של הדירות. המבקשים לא הוכיחו כל ראיה מהימנה לזכויותיהם בדירה, ומאזן הנוחות העדיף גם את הצורך של הקיבוץ בדירה. בנוסף, התביעה לבוררות הייתה מוקדמת מדי, שכן המבקשים לא הבהירו את המחלוקות שברצונם לפתור באמצעות בוררות. משכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני, והמבקשים נדרשו לפנות את הדירה בתוך 10 ימים, תוך פסיקת הוצאות בפסק הדין בתיק העיקרי.