LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 57777-09-23

גזר דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך57777-09-23
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך30 בספטמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. טארק געבה
👨‍⚖️
שופטיםדוד שאול גבאי ריכטר

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ (שלום י-ם) 57777-09-23 **מדינת ישראל נ' געבה**, בהתבסס על הנתונים המובאים בפסק הדין: ### 1. מבוא עניינו של פסק הדין בנאשם שהורשע, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות (שבל"ר) בצוותא, עבירה לפי סעיף 413ג לחוק העונשין. בית המשפט נדרש לקבוע את מתחם הענישה ההולם ולאזן בין הצורך בהרתעה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם והמלצות שירות המבחן. ### 2. עקרונות משפטיים ושיקולי ענישה בית המשפט יישם את עקרון ההלימה (הלימה בין חומרת המעשה לעונש), תוך בחינת הערכים המוגנים שנפגעו: * **הערכים המוגנים:** שמירה על קניינו של הפרט, הגנה על המרחב הציבורי ותחושת הביטחון האישי. בית המשפט הגדיר את הפגיעה בערכים אלו כבעלת עוצמה "בינונית-נמוכה". * **מדיניות הענישה הנוהגת:** בית המשפט ערך סקירה פסיקתית של עבירות שבל"ר, ובפרט בכלי רכב דו-גלגליים. המסקנה המשפטית הייתה כי הפסיקה נוטה לענישה מתונה יותר בעבירות מסוג זה בהשוואה לעבירות רכוש אחרות. ### 3. קביעת מתחם הענישה בית המשפט קבע מתחם ענישה הכולל מאסר קצר (עד 6 חודשים) ו/או עבודות שירות לתועלת הציבור (של"ץ) בהיקף של לפחות 200 שעות. מתחם זה משקף את העיקרון לפיו אף שמעשה העבירה מצדיק התערבות עונשית, אין מדובר בעבירת רכוש ברף הגבוה ביותר. ### 4. חידושים והדגשים משפטיים בפסק הדין ניתן להצביע על מספר היבטים משפטיים בולטים בפסק הדין: * **התחשבות במחדל התביעה ("אי-צירוף תיקים"):** חידוש משמעותי בפסק הדין הוא מתן משקל לקולא לעובדה שהתביעה לא צירפה את התיק הנוכחי לתיקים אחרים שבהם הנאשם כבר נשפט ונדון למאסר בפועל (על אף שמדובר בעבירות שבוצעו באותה תקופה). בית המשפט קבע כי המחדל הדיוני רובץ לפתחה של המאשימה ופועל לטובת הנאשם כשיקול מרכזי בהחלטה לאמץ את המלצת שירות המבחן. * **גישה שיקומית בנסיבות עבריינות נוער/צעירים:** למרות עברו הפלילי של הנאשם (הרשעה קודמת בעבירות רכב), בית המשפט בחר להדגיש את הפוטנציאל השיקומי. הנימוק לכך נשען על חוות דעת שירות המבחן, המזהה "התדרדרות עבריינית" נקודתית ולא דפוס עברייני מושרש. בכך, בית המשפט העדיף את ההליך הטיפולי (צו מבחן ושל"ץ) על פני החמרה עונשית נוספת. * **איזון בין הרתעה לשיקום:** בית המשפט איזן בין הענישה המוחשית (פיצוי למתלונן, של"ץ, מאסר מותנה) לבין הליך הטיפול. המסר המשפטי הוא כי בעבירות רכוש קלות יחסית, כאשר קיימת נכונות לשיתוף פעולה עם גורמי טיפול, מערכת המשפט תיתן עדיפות לשיקום על פני ענישה כולאת. ### 5. סיכום העונש בית המשפט הטיל עונשים בעלי אופי שיקומי וחינוכי מובהק: 1. **300 שעות של"ץ.** 2. **מאסר מותנה** (מרתיע לעתיד). 3. **פיצוי למתלונן** (עקרון השבת המצב לקדמותו ושיפוי הנפגע). 4. **צו מבחן למשך שנה** (פיקוח טיפולי). **סיכום:** פסק הדין מדגים גישה פרגמטית של בית המשפט, אשר אינו מתעלם מחומרת העבירה, אך בוחר בנתיב שיקומי המונע הליכה למאסר בפועל, תוך ניצול נכון של כשלים פרוצדורליים של התביעה לטובת קידום הליך שיקומי של נאשם צעיר.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 57777-09-23 מדינת ישראל נ. טארק געבה, שלום (30.9.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית