רע"א 4036/14

תקציר

החלטת בית המשפט התמקדה בדחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם שבו היו מעורבים פקידי מדינה ומקורות לפי פקודת ביזיון בית המשפט. בתחילה נדחו ההליכים נגד צדדים אלה ללא ערעור. הבקשה הנוכחית התמקדה בהחלטה מאוחרת יותר של רשות המים ומקורות, שאף אחת מהן לא הייתה חלק רשמי מהבקשה הראשונית, והציגה עילות מספיקות לדחייה. למרות מחדל פרוצדורלי זה, בחן בית המשפט את טענת הביזיון הקשורה לפסק דין קודם, והתייחס לבקשה כאילו מדובר במשיבים. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור מכיוון שהיא אינה עומדת בקריטריונים לערעורים כאלה, הדורשים בדרך כלל שאלות משפטיות מהותיות או עיוותי דין פוטנציאליים. בית המשפט עמד על טיבן של "החלטות אחרות" לאחר פסק הדין, והדגיש כי ערעורים על החלטות כאלה חייבים להוכיח השפעה משמעותית או צורך בבדיקה מיידית. היא הגיעה למסקנה כי הבקשה אינה עומדת באמות מידה אלה והציעה דרכים משפטיות חלופיות למבקש להגיש קובלנות, בפרט בנוגע להחלטות אספקת מים של רשות המים. לאור ממצאים אלה, אישר בית המשפט את הדחייה והטיל על המבקש עיצומים כספיים בגין הליכים בלתי מוצדקים נגד מקורות, בסך 15,000 ₪, המתחלקים שווה בשווה בין מקורות למדינה.