בג"צ 6587/21

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בעתירה המערערת על החלטת מחלקת העררים לדחות ערר על סגירת תיק חקירה שעניינו טענות להתעללות מינית ואלימות מצד המשיב, שהוגש בעיקר על ידי בני משפחתו. העותרים, בהם גרושתו וילדיו של המשיב, טענו לעבירות שונות לרבות התעללות מינית, אלימות וסרסרות, וטענו כי סגירת התיק מחוסר עניין לציבור אינה סבירה. עם זאת, החקירה, שנבחנה על ידי פרקליטות המחוז והמשנה לפרקליט המדינה, הגיעה למסקנה כי אמנם קיימות ראיות לכאורה לחלק מהעבירות, אך קשיים ראייתיים ותקופת ההתיישנות הופכים את התיק ללא מתאים להעמדה לדין. הודגש שיקול דעתה הרחב של התביעה, בפרט בכל הנוגע לראיות מספיקות, תוך הדגשת היקף ההתערבות השיפוטית הצר בהחלטות מסוג זה. בית המשפט ציין את ההערכה המקיפה של הרשויות, שכללה פעולות חקירה נוספות, הכרה בחלוף הזמן, זיהום ראיות פוטנציאלי ושיקולי בריאות הנפש של המשיב. למרות שהכיר בחומרת הטענות ובאומץ ליבם של העותרים, אישר בית המשפט את החלטת התביעה שלא להגיש כתבי אישום, תוך ציון ההליך המקצועי והסביר שניהלו הרשויות הרלוונטיות. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.