ע"פ 563/79

תקציר

השופט אשר נתן את פסק הדין לכבוד השופטים לוין, גלעדי ובר בתיק הערעור, ת.פ. 53/79, שם הורשע מוניר עבדול האדי (המערער) ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. המערער הרג את בת דודתו, תמאם מוניר נערם, בכך שהכה את ראשה בגרזן חמש פעמים. פסק הדין אישר את ההרשעה, ומצא ראיות מספיקות לכוונתו של האדי להרוג. היסודות של רצח בכוונה תחילה – הכנה, החלטה להרוג והמעשה עצמו בדם קר – כולם התקיימו. בית המשפט הכיר במצבו הנפשי של המערער, המאופיין כנוירוזה שלאחר הפגיעה, אך הוא לא היווה הגנה תקפה. הודאותיו של המערער ואופי התקיפה הצביעו על מודעותו וכוונתו להרוג. יתר על כן, נמצא גם המניע מאחורי הרצח, המיוחס לשמירה על כבוד המשפחה, אם כי לא גורם מכריע. השופט אשר, יחד עם השופטים בן-פורת ואלון, הגיעו למסקנה כי ההרשעה ברצח בכוונה תחילה הייתה מוצדקת ודחו את הערעור.