ע"א 402/80
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה הנוגע לחדר הבקרה בבית משותף, ביקשו המערערים הצהרה כי חדר זה הוא חלק מהרכוש המשותף. בתחילה נרשם החדר כיחידה נפרדת על שם המשיב, מה שעורר את הערעור לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את העתירה. בית המשפט העליון בחן את ההבחנה בין "דירה" לבין "רכוש משותף" על פי דיני המקרקעין והתכנון הרלוונטיים. בית המשפט הדגיש כי התקנות מנתקות את הקשר בין חוקיות התכנון לבין רישום הבית המשותף, וקבעו כי שטח המיועד לשימושים ספציפיים, כגון חדר בקרה אלקטרוני, עדיין יכול להירשם בנפרד אלא אם כן הוגדר במפורש כרכוש משותף בתוכניות או בהסכמים. ההחלטה הדגישה כי רוכשי יחידות דיור בבית משותף יורשים את מעמדם והסכמותיהם של הבעלים הקודמים, כלומר כל טענה על רישום שגוי הייתה צריכה להימחק בשלבים מוקדמים יותר. בהתחשב בכך שחדר הבקרה מעולם לא טופל כרכוש משותף בתקנון הבניין או בחוזי המכר, ואף לא ערער עליו בהגשות קודמות, אישר בית המשפט את מעמדו הנפרד. הערעור נדחה, והמערערים חויבו בהוצאות משפט.
ע"א 402/80 "אתגר" הקלוב הישראלי החדש למסחר ביהלומים בע"מ נ' מ.ב.א. החזקות ונכסים בע"מ, עליון (9.2.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.