דב"ע מג/84 - 3

תקציר

התיק סובב סביב תביעת עובד לפיצויי פיטורים בעקבות פיטוריו. העובד, הרצל חלפון, עבד במפעל חורשת עצים בערד קצת יותר משנה עד שהתגייסו לצה"ל. לאחר שירותם הצבאי חזר חלפון לעבוד באותו מפעל, כעת תחת הנהלה חדשה. עם זאת, הם פוטרו זמן קצר לאחר שחזרו לעבודה. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם קיימת רציפות בין שתי תקופות העסקתו של חלפון, מה שהופך אותם לזכאים לפיצויי פיטורים. בית המשפט פסק לטובת חלפון, וקבע כי אכן הייתה רציפות עבודה, למרות שינוי הבעלות. על פי חוק פיצויי פיטורים, מקום עבודה צריך להיחשב נושא של זכויות, הבטחת רציפות תנאי העבודה. יתר על כן, בית המשפט הכיר בכך ששירותו הצבאי של חלפון לא שיבש רצף זה. השאלה השנייה שנדונה הייתה האם חלפון פוטר בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים. בית הדין הגיע למסקנה כי בעוד שהעובד עבר עבירת משמעת חמורה, העונש של שלילת פיצויי פיטורים היה חמור מדי. במקום זאת, העונש המתאים יהיה פיטורים ללא הודעה מוקדמת והפחתה של 50% בפיצויי פיטורים. בהתחשב בשכרו של חלפון ובמשך העסקתם, חישב בית הדין את פיצויי הפיטורים המגיעים להם, שהסתכמו ב-1,040 שקל, צמודים למועד התשלום בפועל, בצירוף ריבית שנתית של 3%. פסק הדין הורה למעסיק לשלם סכום זה לחלפון, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו בשתי הערכאות.