ע"פ 237/53

תקציר

אדם בין ערער על הרשעתו בשני סעיפים של ניסיון שוד וסעיף אחד של דרישת כסף באיומים כדי לגנוב אותו, ואילו היועץ המשפטי לממשלה ערער על הקלה בעונש. בן טען כי כתב האישום נגדו אינו מספיק ואינו נראה, כי היה מקום לברר האם הוא מואשם על פי הרישיון או על פי סעיף הפקודה הרלוונטית, כי בית משפט קמא לא הפנה את תשומת הלב לפגם שנפל בכתב האישום, וכי ממצאי העובדות שגויים ובלתי מתקבלים על הדעת. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין כפילות או חוסר ודאות בכתב האישום, כי מהימנותם של עדים היא באחריותו של בית משפט קמא, וכי קיימות ראיות נאמנות מספיקות כדי להצדיק את ממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא. בית המשפט שקל גם את המידע שמסר קצין המשטרה לבקשתו של בן בקביעת העונש, וקבע כי עונש ארבע שנות המאסר הוא סביר ודחה את שני הערעורים.