ע"ו 24484-10-01

תקציר

המערערת, ששירתה כמדריכת צניחה בצה"ל, ערערה על החלטת הוועדה המחוזית בנוגע לפציעה בברך והקשר שלה לשירותה הצבאי. הוועדה המחוזית הכירה בקשר של 50% בין שירותה לבין החמרת פציעתה. עם זאת, המערער חלק על החלטה זו, וטען כי הוועדה לא שקלה כראוי את הראיות שהוצגו ולא התקיים הליך קבלת החלטות תקין. היא ציינה כי הוועדה התייחסה לתוצאות בדיקה ספציפיות מבלי להכיר בממצאים האובייקטיביים הנגזרים מהן. יתרה מכך, לטענתה, הבדיקות נערכו בתנאים מבוקרים, שאינם מייצגים את מצבה האמיתי, המתלקח במצבי לחץ. לוועדה הרפואית העליונה יש שיקול דעת לייחס משקל לתוצאות בדיקות שונות, ובדרך כלל בתי המשפט לא יבטלו את שיקול הדעת הרפואי שלהם. עם זאת, על הוועדה לספק נימוק ברור ומובן להחלטותיה, שהיה חסר במקרה זה. הוועדה קבעה כי אין ממצאים אובייקטיביים התומכים בדירוג נכות גבוה יותר, אך החלטה זו אינה מנומקת או מוצדקת דיה. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לוועדה הרפואית העליונה לדיון מחודש. הם יקבעו האם קיימים ממצאים אובייקטיביים הרלוונטיים לדירוג הנכות ויבהירו את ההיגיון מאחורי החלטתם. פסק הדין אינו חייב בהוצאות כלשהן, ותיקו הרפואי של המערער יוחזר לבא כוח המשיב.