תע"א 10197/08

תקציר

פסק הדין דן בטענותיהם של עובדי מדינה מסוימים שהם עורכי דין, כי הם זכאים לתוספת של 15% בשכרם, על פי הסכם משנת 2006. השופטים קובעים כי על פי ההסכם התובעים אינם זכאים לתשלום הנוסף, ומטרת ההסכם לא הייתה להרחיב את היקף העובדים הזכאים לתוספת. השופטים מפרטים כיצד נוצר ההסכם, ומסבירים כי מטרתו הייתה למנוע אפליה בין עובדים ותיקים יותר לעובדים חדשים יותר, על ידי הבטחה ששני עובדים באותה דרגה יקבלו שכר זהה, וכי הוא קשור גם לקידום מהיר יותר ולדרגות התחלתיות גבוהות יותר לעובדים. עוד מציינים השופטים כי התובעים הועסקו בדרגה גבוהה מהדרגה ההתחלתית הרגילה, מה שהביא לכך שקיבלו שכר גבוה מהמתוכנן, וכי לא הייתה זו סיבה מוצדקת לקבל את 15% הנוספים. עוד דוחים השופטים את טענות התובעים כי אי החלת ההסכם עליהם מהווה אפליה, וכי הם זכאים לתוספת על פי סעיפים אחרים באותו הסכם. לבסוף, השופטים קובעים כי התביעה נדחית, וקובעים כי לתובעים יש זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.