עת"מ 2241-05-21

תקציר

פסק הדין מאריך את המועד האחרון להגשת העתירה המנהלית ביום אחד. המשיבים התנגדו לבקשה וביקשו לדחות את העתירה משלושה טעמים: הגשה מוקדמת, אי מיצוי הליכים ועתירה קודמת. באשר לטענה הראשונה קבע השופט כי אין צורך להכריע באילו נסיבות ניתן לקיים ביקורת שיפוטית בטרם מיצוי הליך ההתנגדות, שכן אין נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהמתווה התכנוני המקובל במקרה זה. תחת זאת, בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו וישמע את טיעוני שני הצדדים האם מקרה זה מהווה חריג לכלל. השופטת דחתה גם את טענת המשיבים כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה מוקדם מדי, שכן טענות העותרים בדבר שלב ההליך התכנוני לא נדחו על הסף. בהתייחסה לבקשה שלפנינו, קיבלה השופטת את טענת העותרים כי ההחלטה התקבלה ביום 7.3.2021, וכי שביתת המזכירות והמתנה לפרוטוקול הדיון גרמו לעיכוב בהגשה. השופטת ציינה כי המשיבים לא טענו לשיהוי אובייקטיבי כלשהו וקיבלה את הבקשה והאריכה את המועד עד ליום 3.5.2021. בנוסף, חויבו המשיבים לשלם לעותרים הוצאות בקשה בסך 1,000 ₪. לבסוף, קבעו לעצמם השופטים תזכורת לבחון את הגשת צו הירושה של העותרת ביום 21.7.2021.