תלה"מ 12496-09-22

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת האם לעבור עם בתה הקטינה מעיר י' לעיר ת'. לבקשה התנגד האב, המתגורר ב-X, בטענה כי עיר Z היא עיר מעורבת מסוכנת לקטין. השופט פסק לטובת האם והדגיש כי טובת הבת משרתת את המהלך משום שהוא מקצר את זמן הנסיעה לבית אביה ב-X ומשפר את רווחתה הכללית. כמו כן, חוות הדעת של העובדת הסוציאלית המומחית תמכה בבחירת האם וציינה את התחשבותה ואת התאמתה של העירייה לגידול ילדים. עוד הדגישה השופטת כי חששותיו הביטחוניים של האב לגבי העיר המעורבת לא היו מבוססים ולא עלו על יתרונות המהלך. לפיכך, האם והילד רשאים לעבור ל-ז'. לגבי המוסד החינוכי הורה השופט על רישומו של הקטין בגן ר', כפי שהמליצה העובדת הסוציאלית. בקשתה החלופית של האם לגן ס' תידון בבקשה נפרדת, המחייבת התייחסות של האב ובדיקת מומחה. שני ההורים הסכימו לבקש תיאום והדרכה הורית, והשופט הורה להם לעשות זאת למשך שנה לפחות. עוד קבעה השופטת כי מינוי אפוטרופוס יישקל אם יתעוררו הליכים משפטיים עתידיים הנוגעים לקטין. בקשת האב לחלוקה שווה של חגים וחופשות והנפקת דרכון תוכרע תוך 14 יום, ותחייב הסכמה בין הצדדים או תשומות נוספות מהאב אם לא יושג הסכם. לבסוף, חויבה האם לשאת בהוצאות המומחה ולהשיב לאב את תשלומו, שכן שכרה דירה ללא ידיעת האב, והשופטת סברה כי התנהלות זו בעייתית. פסק הדין מסתיים בהדגשת הצורך בשיתוף פעולה הורי ומעודד את שני הצדדים להעדיף את האינטרסים של בתם על פני הקונפליקט.