ע"א 7613/98

תקציר

פסק הדין עוסק בסכסוך אחים בין חיה בקר לאבישי אפרתי, אחים הטוענים על ירושת עזבונו של דודם משה דוברין. משה דוברין הותיר אחריו את אשתו, חסיה דוברין. הנכס העיקרי המדובר הוא חלקת אדמה הממוקמת בתל אביב, הרשומה על שמה של חסיה, אותה הורישו משה וחסיה בצוואותיהם. בעוד צוואתו של משה כיבדה את תביעות האחים לנכס, צוואתה האחרונה של חסיה החריגה את חיה ובמקום זאת העדיפה בעיקר את אבישי. חיה ביקשה פסק דין הצהרתי שיבסס את זכותה בנכס כפי שהותוותה בצוואתו של משה, אך על כך ערער אבישי בעילה של בעלות בלעדית והתיישנות. למרות שבית המשפט המחוזי דחה את טענת הבעלות הבלעדית, הוא קיבל את טענת ההתיישנות. על פסק דין זה הוגש ערעור. בית המשפט העליון פסק לטובתה של חיה ודחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הכיר בחזקת השיתוף בנכס, והכיר בה כזכות קניינית, שמשמעותה שטרם חלפה תקופת ההתיישנות. כמו כן, הדגיש בית המשפט את יחס הנאמנות בין בני הזוג ואת הצורך של היורשים לפעול רק כאשר קיים ניגוד עניינים, שלא התרחש עד לפטירתה של חסיה. לפיכך, תקופת ההתיישנות החלה רק לאחר פטירתה של חסיה. כתוצאה מכך התקבל הערעור, ובית המשפט קבע כי עזבונו של משה הוא בעל מחצית הזכויות בנכס שבמחלוקת. אבישי, כמשיב, חויב לשלם לחיה שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.