רבני 1151791/04

תקציר

פסק דין זה דן בערעורה של אישה על פסק דינו של בית הדין האזורי, שקבע כי הסכם ממון בינה לבין בעלה תקף מבחינה משפטית. ההסכם, שאושר על ידי רב המשמש כרשם נישואין, קבע כי כל מה שהיה בבעלות כל אחד מבני הזוג בעת הנישואין או שנרכש מאוחר יותר יישאר רכושם הנפרד. האישה טענה כי האישור אינו תקף משום שהרב אינו רשם נישואין רשמי. בית המשפט סקר את ההיסטוריה של רישום הנישואין בישראל ומצא כי האישור אמנם אינו תקף, אך הצדדים התנהלו על פי ההסכם למעלה מ-20 שנה. עוד צוין כי על פי הדין העברי, רכוש שנרכש במהלך הנישואין שייך לבן הזוג הרוכש. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, שכן דבקותם ארוכת השנים של הצדדים בהסכם הפכה אותו למחייב מבחינה משפטית. בנוסף, פסק הדין קבע תיקונים בתהליך רישום הנישואין כדי להבטיח בהירות בנוגע להסדרים כספיים ולמנוע מחלוקות עתידיות. פסק הדין הדגיש את הצורך בפתרונות בעלי תוקף הלכתי והנחה את הרבנות הראשית לפתח פתרונות כאלה, שיבטיחו את זכויות בני הזוג וימנעו הפרות של ההלכה.