ב"ל 33748-06-19

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד חברת הביטוח הנתבעת בדרישה לתגמולים בעקבות פגיעה. התובע טען כי הם סבלו מפגיעה בגב לאחר תאונה בעבודה בה נפלו לאחור מגובה של מטר על גבם וירך שמאל. הנתבעת הכחישה את הטענה, וטענה כי מצב גבה של התובעת לא נבע מהתאונה אלא ממצב ניווני. בית המשפט מינה מומחה רפואי שיעריך את המקרה. המומחה הגיע למסקנה כי מצבו של התובע לא נגרם כתוצאה מהתאונה אלא כתוצאה משינויים ניווניים שהחמירו עם הזמן. המומחה ביסס חוות דעת זו על רשומות רפואיות, בדיקות הדמיה ועובדות המקרה המוסכמות. הם טענו כי סוג הפגיעה עליה דיווח התובע היה נדיר והיה גורם לכאבים עזים מיד לאחר התאונה, מה שלא היה המקרה כאן. כמו כן, סבר המומחה כי היעדר תלונות על כאבי גב עד כחודשיים לאחר התאונה ניתק את הקשר הסיבתי בין הנפילה לפגיעה בגב. התובע ניסה לערער על חוות הדעת של המומחה, בטענה שהיא אינה אובייקטיבית ומסתמכת על הנחות שגויות. עם זאת, בית המשפט אישר את חוות דעתו של המומחה, ומצא אותה מנומקת היטב ומבוססת על הראיות הקיימות. בית המשפט ציין כי קביעתו של המומחה כי מדובר במצב ניווני ולא כתוצאה מהתאונה היא החלטה רפואית מקצועית שבית המשפט אינו צריך להתערב בה. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה, וקבע כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין פגיעת הגב של התובע. השופט דחה גם את בקשת התובע למומחה רפואי נוסף, וסבר כי אין בכך צורך. כמקובל בתיקי ביטוח לאומי, השופט לא פסק הוצאות, ולתובע ניתנה זכות ערעור של 30 יום.